ישראל נחשבת לארץ צעירה יחסית, אבל תוחלת החיים עולה, כידוע: היום ישנם 1.2 מיליון אזרחים ותיקים מעל גיל 65, בני הגיל השלישי. בשנת 2040 צפויים כ- 2 מיליון איש!

כ750 אלף הם מעל גיל 75 מרביתם (מעל 90%!) אינם מגיעים למוסדות הדיור המוגן בשוק הפרטי מסיבות שונות.

עד כה נבנו פחות מ- 15,000 יחידות בדיור מוגן פרטי המוצע מטעם רשתות עסקיות בשוק.

סוג הפתרון הנ"ל הוא יקר ורלבנטי רק ל- אחוז קטן (פחות מ5%) מהלקוחות הרלבנטיים. מעבר לכך ישנם פתרונות של דיור עממי שמציע משב"ש וחברות ממשלתיות ומוסדות סיעודיים, מרבית בני הגיל השלישי נותרים אפוא בבית…

מטה הדיור הממשלתי פירסם כבר ב-2018 דוח הממליץ על מגוון פתרונות דיור קהילתי. משב"ש ער למתואר לעיל ולאחרונה פורסם "תדריך תכנון לדיור קהילתי לאזרחים ותיקים" הדגש על: תכנון שכונות חדשות באוריינטציה קהילתית ובין- דורית. העקרונות הנ"ל באים לידי ביטוי כדלקמן: שיקולי מיקום (סמוך למרכז העיר או בסמוך למקבץ מתקני מסחר/בריאות/ספורט/תרבות וקהילה), פתרונות דיור לקשישים עצמאיים בדומה למקובל בדנמרק, הולנד וארה"ב! (senior citizens cummunity).

הקצאת קרקעות ייעודיות לקבוצות הגיל השלישי.

תמהיל מגוון עם משקל מתאים של דירות קטנות (לא רק לקשישים. עשוי לשמש גם רווקים/משקי בית חד הוריים/סטודנטים וכיו"ב). הדירות בבעלות (רשומות בטאבו) או בשכירות. לגבי השכירות- זה מותנה בגיבוש מסלולים כלכליים מטעם המדינה לשכירות ארוכת טווח.

וכן: ביטוי לצרכי האוכלוסייה הקשישה בשטחי הציבור (וגם ברמת הבניין) וסיוע מהעירייה והמתנ"ס.

עד כה נבנו פחות מ- 20,000 יחידות בדיור מוגן פרטי המוצע מטעם רשתות עסקיות בשוק.